### **שבת של צביעות: כינוס הממשלה והאינטרסים האישיים של נתניהו**
ביום שבת האחרון, כאשר רוב הציבור בישראל שובת ממלאכה, התכנסה ממשלת ישראל לדיון חירום על עסקת חטופים. האירוע, שנראה לכאורה כצעד חיובי במטרה להציל חיים, עורר סערה ציבורית לא רק בשל תוכנו, אלא גם בשל הזמן שבו התקיים. שרי אגודת ישראל, שהיו אמורים להקפיד על שמירת השבת, לא היססו להפר את עקרונותיהם כדי להראות לעולם מי באמת שולט כאן. האם מדובר באמונה אמיתית בשבת, או שמא זו רק עוד מניפולציה פוליטית?
הכינוס בשבת הוא לא רק דוגמה לצביעות, אלא גם לתופעה רחבה יותר של מניפולציה פוליטית שמאפיינת את ממשלת נתניהו. כאשר מדובר באינטרסים אישיים או פוליטיים, כל עיקרון יכול להידחק הצידה. נתניהו, שמבצע את מהלךיו תוך כדי חישוב מדוקדק של תועלת אישית, לא מהסס לנצל את המצב כדי להציג את עצמו כמציל, גם אם זה אומר להפר את עקרונות הדת שהוא עצמו טוען להחזיק בהם.
האירוע הזה מדגים את הדפוס הקבוע של נתניהו: כאשר הלחץ הציבורי גובר, הוא פונה למניפולציות רגשיות, מציג את עצמו כגיבור, ומנצל את הכאוס כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות. במקום להתמודד עם הביקורת על ניהולו הכושל, הוא מעדיף להאשים את השמאל, גם כאשר השמאל כמעט ולא קיים במפה הפוליטית. זהו דפוס מוכר: כאשר נתניהו נתקל בקשיים, הוא פונה לאויבים מדומיינים כדי להחיות את הסיפור שלו.
ובינתיים, יולי אדלשטיין מציע לקדם חוק גיוס עם סנקציות למסרבים, מה שמצביע על כך שהממשלה לא רק שאינה מתפקדת, אלא גם מנסה להפעיל אמצעים של פחד כדי לשלוט בציבור. זהו תהליך מסוכן, שבו האינטרסים האישיים של המנהיגים גוברים על טובת הציבור.
אז מה אנחנו לומדים מכל זה? שהממשלה שלנו לא רק שאינה מתפקדת, אלא גם מצליחה להאשים את השמאל בכל דבר, גם כשאין שמאל. האם אנחנו באמת מוכנים להמשיך לחיות במדינה שבה האינטרסים האישיים של המנהיגים קובעים את גורלנו? אלוהים, עד מתי?