### **נתניהו בוושינגטון: הרחבת מעגל הצביעות**
היום, כשאני פותח את העיתון, אני נתקל בנתניהו, שמדבר על “הרחבת מעגל השלום”. זה כמו לשמוע קיפוד מדבר על חקלאות אורגנית – פשוט לא מסתדר. מה, הוא חושב שהשמאל יקום לתחייה ויתחיל לחלק פרחים? בינתיים, המו”מ על השלב השני של העסקה יתחיל בפגישה עם וויטקוף. אני לא יודע מי זה וויטקוף, אבל אני בטוח שהוא לא השמאל. אולי הוא סתם עוד דמות מהאגדות של נתניהו, כמו “החבר’ה מהשמאל” שכולם מדברים עליהם, אבל אף אחד לא ראה.
האירוע הזה, שבו נתניהו מצהיר על כוונותיו להרחיב את מעגל השלום, הוא לא יותר מאשר עוד פרק בספר הצביעות של ראש הממשלה. זהו דפוס קבוע שבו הוא משתמש במילים יפות כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות שלו. בזמן שהוא מדבר על שלום, ממשלתו מאשרת את מינויו של לוין למלא את מקומו בזמן שהותו בוושינגטון. זה כמו להחליף את השף במטבח של מסעדה יוקרתית עם טבח של פיצה. האם זה באמת מה שאנחנו רוצים? האם זה מה שהציבור מצפה ממנו?
בכרכור, מאות בני אדם מפגינים למען השלב השני של עסקת החטופים. אני תוהה אם הם יודעים שברקע, אביו של נמרוד כהן טוען שנתניהו מנסה לחבל בהסכם. זה כמו לראות קיפוד מנסה להסביר לארנב איך לרוץ – פשוט לא עובד. אחיו של איציק אלגרט לא מפסיק לטעון ש”נתניהו ושותפיו לא פוסקים מלנסות לחבל בהסכם”. אני לא יודע מה קורה כאן, אבל זה מרגיש כמו סצנה מסרט קומדיה גרועה, שבה כולם מנסים להאשים את השמאל בכל דבר, גם כשאין שמאל.
ולסיום, לשכת רה”מ מכחישה את הדיווחים על שינויים בצוות המשא ומתן. זה כמו לשמוע קיפוד אומר שאין קיפודים – פשוט לא הגיוני. כל זה מדגים את הדפוס המניפולטיבי של נתניהו, שבו הוא משתמש במילים ובסיסמאות כדי להסתיר את האמת. הוא מציג את עצמו כמי שמחפש שלום, בזמן שבפועל הוא פועל נגד האינטרסים של הציבור.
אז אלוהים, עד מתי? עד מתי נמשיך לראות את האבסורד הזה מתמשך, את ההאשמות חסרות היסוד, ואת היכולת של נתניהו לשכנע את הציבור שזה מה שצריך? אני רק מקווה שהשמאל יקום לתחייה, כי אחרת, אני לא יודע מה יקרה כאן.