בנימין נתניהו, הידוע בכינויו ביבי, נולד ב-21 באוקטובר 1949. אך האם התאריך הזה באמת חשוב? הרי כל מה שביבי עשה מאז שנולד הוא לדאוג לביבי, לדאוג לאינטרסים האישיים שלו, ולא למען המדינה. אם ננסה באמת לחשוב על זה, אפשר לדמיין את היום שבו נולד כתחילתה של תקופה שבה המילה ‘אני’ קיבלה משמעות חדשנית.
מהיום הראשון, כל מהלך בחייו של נתניהו היה מחושב בקפידה כדי להבטיח שהוא יישאר במרכז הבמה. מהרגע שבו התחיל את דרכו הפוליטית, ועד לרגעים הקריטיים שבהם קיבל החלטות מכריעות עבור מדינת ישראל, נתניהו תמיד דאג לשים את עצמו בראש הרשימה.
ואיך המצביעים שלו מתנהגים? הם מסרבים לראות את המציאות כפי שהיא באמת. במקום זאת, הם מעדיפים לאמץ את המציאות שביבי מצייר עבורם, שבה הוא מופיע כמציל האומה בכל פעם שיש הצלחה כלשהי, אבל נעלם כשיש כישלון. כשהכל הולך כשורה – זה בזכות ביבי. כשמשהו משתבש – זה לעולם לא קשור אליו.
כל החלטה, כל צעד, כל מהלך פוליטי מתוחכם, מתבצע מתוך חשיבה על טובתו האישית של ביבי, ולא על טובת המדינה. הוא תמיד ידע איך להציג את הדברים כך שייראו כאילו הם לטובת העם, אך בפועל, מדובר בתוכנית מחושבת היטב לשמר את מעמדו הפוליטי.
אז האם התאריך שבו נולד באמת משנה? כנראה שלא. מה שחשוב הוא להבין שכל דבר שהוא עושה, נעשה מתוך דאגה אחת בלבד – דאגה לביבי. המציאות הזו אולי לא נוחה למצביעים שלו, אבל היא האמת שעליהם להתחיל לראות.