הצביעות של נתניהו: כשאמת הופכת לפוליטיקה

### **הצביעות של נתניהו: כשאמת הופכת לפוליטיקה**

אלוהים, עד מתי? אני פותח את העיתון בבוקר, ומבין שהמציאות הפוליטית שלנו היא כמו סצנה מתוך קומדיה שחורה. היום, סער טוען שחוות דעתה של היועמ”שית היא “מסמך פוליטי, ולא משפטי”. וואו, סער, תודה על ההבהרה! כי אני חשבתי שהיועמ”שית היא פשוט דמות מהאגדות, שמביאה לנו חוות דעת על פי ספרי הקסם.

והיועמ”שית עצמה, היא לא מתכוונת להחמיץ את ההזדמנות להכות חזרה. היא אומרת שהמתווה לוין-סער “מטיל צל פוליטי על מערכת השפיטה”. אז מה, היא לא מבינה שהצל הזה הוא בעצם השמש של נתניהו?

במהלך הישיבה הממשלתית האחרונה, נתניהו לא פספס את ההזדמנות להציג את עצמו כמגן החוק והסדר, תוך שהוא משדר לציבור את המסר ש”כל מה שאנחנו עושים הוא למען טובת המדינה”. אך מאחורי הקלעים, הוא מתמרן את המערכת המשפטית כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלו, תוך שהוא מתעלם מההשלכות על הציבור הרחב.

האירוע הזה מדגים בצורה מובהקת את דפוס ההתנהלות של נתניהו: צביעות, מניפולציה ושימוש באינטרסים אישיים על חשבון הציבור. הוא מציג את עצמו כמי שמגן על הדמוקרטיה, אך בפועל הוא פועל כדי להחליש את המערכת המשפטית, שמבקרת את פעולותיו. כל צעד שהוא עושה, כל אמירה שהוא משמיע, נראית כמו תרגיל פוליטי שנועד להסתיר את האמת – שהאינטרסים שלו הם בראש סדר העדיפויות, ולא טובת הציבור.

בינתיים, בירושלים, אלפים מפגינים למען השבת החטופים. אני תוהה, האם הם יודעים שהממשלה שלנו עסוקה בלחלק האשמות כמו ממתקים ביום הולדת? שר הפנים ארבל מדגיש את הצורך להמשיך בשלב ב’ של העסקה. שלב ב’? אני לא יודע אם אני בממשלה או בתוכנית ריאליטי.

ושורדי שבי, כולל ירדן ביבס, מצטרפים לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית. אני רק מקווה שהוועדה הזו לא תתנהל כמו כל שאר הוועדות – עם הרבה דיבורים, אבל בלי תוצאות.

אז אלוהים, עד מתי? עד מתי נמשיך לחיות בסרט הזה, שבו השמאל הוא האשמה לכל דבר, גם כשאין שמאל? אני רק רוצה לדעת מתי יגיע סוף לסאגה הזו. האם נמשיך להאמין לנתניהו, או שנבין שהצביעות שלו היא חלק מהמשחק הפוליטי שהוא משחק על חשבוננו?