### **נתניהו: צביעות במדי חיילים**
ביום חמישי האחרון, נתניהו עמד מול המצלמות והצהיר על מחויבותו להשבת גופתו של החייל אורון שאול, שנפל בקרב בעזה. “נמשיך ונפעל להשבת כל חטופינו”, הוא אמר, כשהוא מלווה את דבריו במבט רציני ובטוח. אך כששומעים את המילים הללו, קשה שלא להרגיש את הצביעות שזועקת מהן. זה כמו לשמוע את השיר “החיים היפים” ברקע של סרט אימה – המילים נשמעות יפות, אך המציאות היא אחרת לגמרי.
נתניהו, שמדבר על חטופים כאילו מדובר במבצע צבאי פשוט, מתעלם מהמציאות המורכבת של המצב הביטחוני והחברתי בישראל. הוא מציג את עצמו כמנהיג הדואג לחיילים ולמשפחות השכולות, אך בפועל, הוא משתמש בכאב ובסבל של אחרים כדי לקדם את הא agendas הפוליטיות שלו. זהו דפוס קבוע בהתנהלותו: לדבר על ערכים של נאמנות וביטחון, אך בפועל לפעול מתוך אינטרסים אישיים.
השר כ”ץ, שעמד לצידו, לא פספס את ההזדמנות להחמיא לעצמו על “סגירת המעגל”. סגירת מעגל? זה נשמע יותר כמו סגירת מעגל של חוב, לא? כאשר המילים הללו יוצאות מפיו, קשה שלא לתהות האם הוא באמת מבין את המשמעות של מה שהוא אומר, או שמדובר בעוד מניפולציה פוליטית שנועדה להסתיר את הכישלונות של הממשלה.
ואז מגיעה ההצהרה המוזרה של נתניהו, לפיה הפסקת האש לא תחל עד שלא נקבל את רשימת החטופים. כאילו, מה? אתה חושב שהחמאס מחזיקים את הרשימה במגירה ליד המחשב? זהו תסריט שמזכיר יותר קומדיה רעה מאשר מציאות פוליטית. נתניהו מתעלם מהעובדה שהמציאות בשטח היא הרבה יותר מורכבת, והוא מעדיף להציג את הדברים בצורה שטחית כדי לשמור על תדמיתו.
במקביל, הפורום של משפחות שכולות פונה לבג”ץ בדרישה למנוע את שחרור המחבלים. “הצדק נרמס”, הם אומרים. צדק? מה זה צדק? זה כמו לשאול אם יש צדק במלחמה. נתניהו, במקום להתמודד עם הכאב והסבל של המשפחות, בוחר להסתתר מאחורי הצהרות ריקות מתוכן.
ולבסוף, כשנתניהו מדבר על ההסכם עם החמאס, הוא מציע פתרונות שנשמעים כמו תכנית טלוויזיה גרועה. “הנוכחות בציר פילדלפי תגדל, מחבלים יגורשו מישראל”, הוא אומר, כאילו מדובר במבצע צבאי פשוט ולא במצב מורכב שבו חיי אנשים תלויים על הכף.
מאות מפגינים נגד העסקה בירושלים, ואביו של לוחם שנפל ברצועה אומר: “מרגיש מושפל”. מושפל? זה כל מה שיש לך להגיד? זהו תמצוגה של חוסר אונים, של חוסר יכולת להתמודד עם המציאות הקשה.
אז אלוהים, עד מתי? עד מתי נמשיך לחיות בסרט הזה? עד מתי נמשיך לשמוע את אותם תקליטים שבורים? עד מתי נמשיך להאשים את השמאל בכל דבר, כשבעצם השמאל כבר כמעט לא קיים? נתניהו, עם כל הצביעות והמניפולציות שלו, ממשיך להוביל אותנו לתהום, ואנחנו, הציבור, נותרנו חסרי אונים מול המציאות הזו.