### **נתניהו: המניפולטור הגדול – צביעות במיטבה**
היום, כשפתחתי את העיתון, נתקלתי בכותרות שמזכירות לי את הסיפור על הילד שצעק “זאב! זאב!”. רק שהפעם, הילד הוא נתניהו, והזאב הוא השמאל – או מה שנשאר ממנו. הממשלה שלנו, כמו תמיד, דחתה את ההחלטה להקים ועדת חקירה ל-7/10 לעוד שלושה חודשים. שלושה חודשים! זה כמו להגיד לילד שיחכה עד שיגיע הקיץ כדי לקבל את הגלידה שלו. אלוהים, עד מתי?
הורים שכולים, שהיו אמורים להיות הקול של האמת, סורבו להשתתף בישיבה על חקר הטבח ב-7/10. הם קראו לממשלה “ממשלה של פחדנים”. ובכן, אני לא יודע מה אתם חושבים, אבל אם יש משהו שהממשלה הזו יודעת לעשות, זה לפחד. פחד ממה? מהאמת? מהשמאל? מהאחריות?
גנץ, האיש שכנראה לא קיבל את המייל על כך שהשמאל מת, התייחס להתנגדות של נתניהו להקמת ועדת חקירה ואמר: “לא הזמנה כבקשתך”. זה כמו להגיד למישהו שמבקש פיצה: “סליחה, אבל אנחנו לא מגישים פיצה היום, רק סלטים – אם אתה רוצה, תוכל לחכות עד שיגיע הקיץ”.
נתניהו, כמובן, לא מפספס הזדמנות להאשים את השמאל בכל דבר. הוא טוען שהמלחמה עדיין נמשכת, ולכן אין מקום לוועדת חקירה. זה כמו להגיד שאין צורך במכונית כי יש לך רגליים. הוא משתמש במניפולציה הזו כדי להימנע מאחריות, בעודו מציג את עצמו כמנהיג חזק שמגן על המדינה. אך בפועל, הוא רק מגן על עצמו ועל האינטרסים האישיים שלו.
הדפוס הזה של נתניהו הוא לא חדש. הוא מתנהל כמו שחקן תיאטרון, שמציג מופע מרהיב על הבמה, אך מאחורי הקלעים הוא מתעסק במניפולציות ובצביעות. כל פעם שהוא נתקל באתגר, הוא פונה לאסטרטגיה של האשמת השמאל, כאילו זה יפתור את הבעיות האמיתיות. הוא מתעלם מהצורך האמיתי בחקירה ובשקיפות, ומעדיף להסתיר את האמת מאחורי מסך של שקרים.
סמוטריץ’, האיש שמרגיש כמו קו אדום בכל מה שקשור לעסקאות, שואל מה השלב הבא – פינוי יישובים? אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מרגיש כאילו אנחנו נמצאים בסרט מדע בדיוני שבו כל דמות מנסה להוכיח שהיא יותר קיצונית מהשנייה.
ולפיד, האיש שמנסה להחזיר את השפיות, מתאר את ישיבת הממשלה כמופע מחפיר שבו כולם מנסים להימנע מאחריות. זה כמו מופע קרקס שבו כל ליצן מנסה להסתיר את הכישלון שלו מאחורי חיוך מזויף.
אז מה אנחנו עושים? מחכים שהשמאל יחזור? או שאולי נבנה לנו קמפינג על חוף הים ונחכה שהממשלה תחליט אם היא רוצה לגלות אחריות? אלוהים, עד מתי?
האם נמשיך לשתוק מול הצביעות הזו, או שנדרוש מהממשלה שלנו לקחת אחריות על מעשיה? הגיע הזמן שהציבור ידרוש שקיפות, אמת ואחריות. הגיע הזמן להפסיק להיות הקהל במופע של נתניהו, ולדרוש את התשובות שמגיעות לנו.