בשעות הקטנות של הלילה, כאשר האזרחים הישרים נמים את שנתם, ישנה דמות אחת שמסוגלת לשנות את תסריט המציאות באבחת עט אחת. השם? ביבי. ובזירה הסאטירית של ‘ארץ נהדרת’, מי שקיבל את המשימה המורכבת הזו לשחק את ביבי הוא לא אחר מאשר השחקן המוכשר והכריזמטי, מריאנו אידלמן.
אבל רגע, האם מריאנו באמת משחק את ביבי? או שאולי, ביבי עצמו הוא זה שמכתיב את התסריט? הרי כל אחד יודע שביבי הוא המאסטר של יצירת נרטיבים – אותם נרטיבים שמשרתים את האינטרסים האישיים שלו בלבד. גם אם מדובר בהבאת שלום עולמי או בהצלת דג נדיר מהכחדה, הסיבה האמיתית תמיד תהיה: מה יוצא לי מזה?
בין אם מדובר בהחלטות מדיניות או בהכרזות דרמטיות על הבמה הבינלאומית, תמיד נדמה שביבי נמצא שם כדי לקדם את מטרותיו האישיות. אפילו כאשר הוא מצטייר כמי שמגן על בטחון המדינה, תמיד עולה השאלה: האם מדובר בביטחון הלאומי או בביטחון הפוליטי הפרטי שלו?
ואז מגיעים המעריצים הנאמנים, שמסרבים לראות את המציאות כמו שהיא. עבורם, ביבי הוא גיבור על, כזה שמצליח בכל מה שהוא עושה, בעוד שכל כישלון הוא כמובן תוצאה של כוחות חיצוניים ואויבים נסתרים. המצביעים האלה בוחרים להאמין בנרטיב שבו ביבי הוא היחיד שמסוגל לנווט את הספינה, גם אם היא מתנגשת בקרחון.
כך, במשחק המושלם של ‘ארץ נהדרת’, מריאנו אידלמן לא רק משחק את ביבי, אלא גם נוגע בנקודות הרגישות ביותר של המציאות הישראלית. הוא מצייר את דמותו של ביבי כפי שהיא נראית בעיני רבים – מנהיג שחושב קודם כל על עצמו, ורק אחר כך על המדינה.