### **הצביעות של נתניהו: תיאטרון בובות על חשבון הציבור**
היום, כשקראתי את הידיעה על כך שהיועמ”שית פנתה לשר המשפטים יריב לוין בדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לא יכולתי שלא לחוש תחושת דז’ה וו. זה כמו לשאול את הקיפוד אם הוא רוצה עוד קוצים – ברור שהוא רוצה, אבל מה זה משנה? הרי כל מה שקשור לשופטים ולמערכת המשפטית הפך להיות שדה קרב פוליטי, שבו כל צד מנסה להוכיח שהוא יותר צודק מהשני. לוין, כמובן, לא מתכוון להקשיב. הוא עסוק בלנהל את מסע ההכפשות שלו נגד השופט עמית, שמבקש לדחות את מינויו עד שיתבררו הטענות נגדו. זה כמו שגנב יגיד לשוטר: “חכה רגע, אני צריך לבדוק אם יש לי תעודת זהות לפני שאני עובר על החוק”.
האירוע הזה הוא לא סתם עוד פרק בסאגת הפוליטיקה הישראלית; הוא מדגים בצורה מובהקת את דפוסי ההתנהלות של נתניהו וממשלתו. נתניהו, שמבקש להציג את עצמו כמגן הדמוקרטיה, לא מהסס להשתמש במערכת המשפטית ככלי פוליטי. הוא יודע היטב שהשופטים הם לא רק שופטים – הם גם שחקנים במגרש הפוליטי, והוא מתכוון לשחק בהם כמו בבובות בתיאטרון. כאשר הוא מדבר על “הצורך בשיפוט הוגן”, הוא מתכוון לשיפוט שיתאים לאינטרסים האישיים שלו ושל חבריו לממשלה.
וכשנתניהו מגן על מאסק, שתועד “מצדיע במועל יד”, הוא לא רק מגן על חבר – הוא מגן על תדמית. הוא טוען שזה הכל השמצות, כי מאסק הוא חבר של ישראל. זה כמו להגיד שהחתול שלך הוא צמחוני, למרות שהוא אכל את כל העכברים בשכונה. נתניהו יודע שהציבור לא טיפש, אבל הוא סומך על כך שהרעש הפוליטי יטשטש את האמת.
ובינתיים, שרים בממשלה מתנגדים למינויו של חיים כץ לתיקי עוצמה יהודית. הם שואלים: “מה זה, תיאטרון בובות?”. ובכן, אם זה תיאטרון, אז אני רוצה להיות הקיפוד שזורק עגבניות על הבמה. כל אחד מהם מנסה להציג את עצמו כגיבור, בעוד שהמציאות היא שהם כולם חלק מאותה הצגה.
ולפיד, כמובן, לא מפספס הזדמנות להזהיר אותנו שאם ישראל לא תהיה דמוקרטיה ליברלית, היא לא תהיה. זה כמו להגיד שאם לא תשים מלח בסלט, הוא לא יהיה טעים. אבל מה קורה כשכל המרכיבים בסלט הזה הם רק תבלינים?
אז מה נשאר לנו? רק לשאול את עצמנו: אלוהים, עד מתי? עד מתי נמשיך לראות את האבסורד הזה מתמשך, את ההאשמות המגוחכות, ואת היכולת של נתניהו להאשים את השמאל בכל דבר, גם כשכבר כמעט לא נשאר שמאל? נראה שהפוליטיקה הישראלית הפכה להיות כמו קיפוד – מלאה בקוצים, אבל אף אחד לא יודע איך להתמודד עם זה.
הגיע הזמן שהציבור יתעורר ויבין שהצביעות הזו לא תוביל אותנו לשום מקום טוב. אלוהים, עד מתי?
