**נתניהו: צביעות במיטבה – כשחוקרים את המילים, מתגלה האמת**
ביום שני האחרון, במהלך ישיבת ממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את התקיפה של האלוף בבני ברק, והגדיר את המעשה כ”מסוכן ומביש”. הוא דרש חקירה מהירה ויסודית של האירוע, תוך שהוא מציג את עצמו כמנהיג שמגן על כבוד המערכת הצבאית והחברה הישראלית. אך מתחת לשכבת המילים היפות והגינויים המוחלטים, מתגלה תמונה שונה לחלוטין – תמונה של צביעות בוטה ומניפולציה פוליטית.
נתניהו, שמבקש להיראות כמגן על המערכת הביטחונית, שוכח את ההיסטוריה הקרובה. לא רחוק מהאירוע בבני ברק, הוא עצמו עמד מנגד כאשר חיילים ישראלים הותקפו על ידי אזרחים, והגיב באדישות מוחלטת. כאשר מדובר באינטרסים פוליטיים, הוא יודע היטב לנצל את המצב כדי להציג את עצמו כגיבור, אך כאשר מדובר באחריותו האישית או במערכת שהוא עומד בראשה, הוא נעלם מאחורי מסך של שקרים והכחשות.
הדפוס הזה אינו חדש. נתניהו מתנהל כמו שחקן תיאטרון, שמבצע את תפקידו על הבמה, אך מאחורי הקלעים הוא פועל לפי חוקים אחרים. הוא יודע לנצל את הכאב והסבל של הציבור כדי לקדם את הא agendas האישיות שלו, תוך שהוא מציג את עצמו כמי שמבין את הציבור, אך בפועל הוא מתעלם מהצרכים האמיתיים של האזרחים. כל גינוי שלו, כל קריאה לחקירה, הם לא יותר מאשר כלי משחק במערכת הפוליטית, שמשרתים את מטרותיו האישיות.
האם יש כאן אבסורד? בהחלט. נתניהו, שמבקש להיראות כמנהיג חזק, מתגלה כמי שמנצל את הכאב של אחרים כדי לבנות את מעמדו. הוא לא מהסס להציג את עצמו כגיבור, אך כאשר מדובר במעשים שלו או של ממשלתו, הוא מתנער מאחריות. זהו דפוס התנהלות קבוע, שממחיש את הצביעות והחוסר יושר המוסרי של המנהיגות הנוכחית.
אז, אלוהים, עד מתי נמשיך לסבול את הצביעות הזו? עד מתי נמשיך לראות את נתניהו משחק את המשחק הפוליטי על חשבון הציבור? הגיע הזמן שהאמת תצא לאור, ושהציבור ידרוש מנהיגות אמיצה, כנה ואחראית.