### **הכותרת: נתניהו והקסם של ההסחה: צביעות במיטבה**
היום, בעיצומו של יום שגרתי, קיבלנו שוב את מנת הצביעות המוכרת מפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך ישיבת ממשלה, הוא הצליח להפעיל את קסם ההסחה שלו, כאשר הודיע על ביטול הדיונים המתוכננים במשפטו. זהו לא רק מהלך טקטי, אלא דוגמה מובהקת לדפוס ההתנהלות הקבוע שלו: להטיל את האשמה על השמאל, להציג את עצמו כקורבן, ולברוח מהאחריות האישית.
במהלך הישיבה, נתניהו דיבר על “המאבק למען האמת” והציג את ביטול הדיונים כצעד הכרחי לשמירה על יציבות הממשלה. הוא הצליח לשדר לציבור תחושה של שליטה וביטחון, אך מאחורי הקלעים, מדובר במניפולציה בוטה. הוא לא מהסס להשתמש במערכת המשפט כקלף מיקוח, תוך שהוא מציג את השופטים כאילו הם חלק מהשמאל הקיצוני שמנסה להכשיל אותו. זהו תהליך מתמשך שבו הוא מצליח להטיל את האשמה על אחרים, בעוד הוא עצמו נמנע מהתמודדות עם ההשלכות של מעשיו.
האירוע הזה לא קורה בחלל ריק. הוא משתלב בדפוס רחב יותר של צביעות, שבו נתניהו משתמש בכל הזדמנות כדי להציג את עצמו כגיבור המאבק נגד השמאל, בעוד הוא פועל מתוך אינטרסים אישיים. כל מהלך שלו, כל הצהרה, נראית כאילו היא נועדה להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות במדינה – בעיות כלכליות, חברתיות וביטחוניות – ולמקד את תשומת הלב הציבורית במאבק הפוליטי האישי שלו.
וכך, אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב באותו מעגל קסמים: נתניהו מצליח להימנע מהאחריות על מעשיו, בעוד הציבור נותר מבולבל, מתוסכל וחסר אונים. השאלה היא, עד מתי נמשיך לחיות במדינה שבה האמת היא לא יותר מאשר בדיחה גרועה? עד מתי נמשיך לראות את האבסורד הזה מתמשך, שבו ראש ממשלה יכול להפעיל את קסם ההסחה שלו, בעוד הוא משאיר את הציבור מאחור, מתמודד עם ההשלכות של מניפולציותיו?
אלוהים, עד מתי?
